החלטה בתיק בש"א 012008/05

1.         הבקשה שבפניי הינה בקשה להורות כי כל העיקולים אשר הוטלו  על ידי בימ"ש שלום בהרצליה לבקשת המשיבים במסגרת ת.א. 2767/04 על זכויותיה של החברה, לרבות דמי שכירות המגיעים לחברה מאת השוכרים בנכס בפ"ת (להלן: " הנכס"), בטלים וכי השעבודים הקבועים על דמי השכירות גוברים על העיקולים.

בבקשה נאמר כי החברה הינה בעלת מספר נכסים מניבים בגינם אמורים להתקבל דמי שכירות.

בגין הנכס נשוא הבקשה אמורים להתקבל דמי שכירות חודשיים בסכום של 100,000 ש"ח. המשיבים הינם בעלים של 25% מהנכס ובהתאם להסכם שבין החברה לבין המשיבים, נגבים דמי השכירות במלואם על ידי החברה.

החלק היחסי, בניכוי הוצאות, מועבר למשיבים על ידי החברה.

במשך תקופה מסויימת לא העבירה החברה את חלקם של המשיבים בדמי השכירות ולכן הוגשה על ידם תביעה כספית כנגד המשיבים ונגד בנק הפועלים.

בנק הפועלים הינו הנושה המובטח אשר על פי בקשתו מונה כונס נכסים לחברה.

לאחר פניית כונס הנכסים לשוכרים השונים לקבלת דמי שכירות השייכים לחברה בלבד בשיעור 75% מדמי השכירות, הסתבר לכונס הנכסים כי במסגרת התביעה הוגשה על ידי המשיבים בקשה להטלת עיקולים על חלקה של החברה בדמי השכירות ובית משפט השלום הטיל עיקול על דמי השכירות במלואם.

הכונס טען כי העיקול, אשר הוטל ביום 24.6.04, נדחה מפני שעבוד אשר נוצר ביום 29.12.99.

הכונס ציין כי ביום 1.9.02 נרשם לטובת בנק הפועלים גם שעבוד שוטף על כלל נכסי החברה.

לדברי הכונס, אם שעבד החייב נכס מסויים והשעבוד נרשם, יהיה עיקול מאוחר כפוף לשעבוד.

כמו כן, הפנה המבקש להלכה על פיה סיום הליכי ההוצאה לפועל, ככל שהדבר נוגע לחובות שעוקלו בידי מחזיק צד שלישי, הם במועד שבו משולמים הכספים בפועל.

כאשר התמנה כונס נכסים בטרם הסתיימו הליכי ההוצל"פ והתגבש השעבוד הצף והפך לשעבוד קבוע, כפוף העיקול לזכויות בעל השעבוד הצף.

לאור זאת, נטען כי השעבוד הקבוע על דמי השכירות והשעבוד הצף גוברים על העיקול אשר הוטל מאוחר יותר. לכן התבקש בימ"ש להורות על ביטול העיקול.

2.         בתגובת המשיבים נאמר כי בבעלות המשיבים 25% מהנכס נשוא הבקשה.

ביום 14.6.78 רכשה החברה 75% מזכויות הבעלות במגרש עליו הוקם הנכס, אשר היה שייך קודם לכן למשיבים במלואו.

בהתאם להסכם בין הצדדים, הוקם הנכס על המגרש והנכס חולק ליחידות בנות השכרה.

על פי ההסכם שבין הצדדים, הוסכם כי החברה תטפל בהשכרת הנכס, כאשר תמורת דמי השכירות תהיה שייכת לצדדים לפי חלקיהם בנכס.

לכל צד זכות קניינית בדמי השכירות אשר שייכים לו וגם על כך אין מחלוקת.

דמי השכירות חולקו על פי ההסכם במהלך השנים.